תורה תמימה על התורה, דברים כ״א:כ״ג

23

לא תלין. מכאן למלין את מתו שעובר בלאו . שם שם

24

לא תלין. הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אין עוברים בלא תלין, מאי טעמא, דכי אמר רחמנא לא תלין הני מילי דומיא דתלוי דאית ביה בזיון, אבל הכא דלית ביה בזיון לא . שם מ"ז א'

25

לא תלין. א"ר הושעיא, גדול קדוש השם מחילול השם, בחילול השם כתיב לא תלין, ובקדוש השם כתיב שמואל ב כ״א:י׳ מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים . ירושלמי קדושין פ"ד ה"א

26

כי קבר תקברנו. מכאן רמז לקבורה מן התורה . סנהדרין מ"ו ב'

27

כי קבר תקברנו. זו מצות עשה . ירושלמי נזיר פ"ז ה"א

28

תקברנו. לרבות סייף שנהרג בו, עץ שנתלה בו, סודר שנחנק בו , יבול יקברו עצמו ת"ל כי קבר תקברנו, קבורה לו ולעצו ולאבניו . ירושלמי נזיר פ"ז ה"א

29

תקברנו. תקברנו – כולו ולא מקצתו, ואם שייר ממנו לא עשה כלום, מלמד שאינו געשה מת מצוה עד שיהיה ראשו ורובו . שם שם

30

כי קללת וגו'. ת"ר, והומת ותלית, יכול כל המומתין נתלין, ת"ל כי קללת אלהים תלוי, מה מקלל שכפר בעיקר אף כל שכפר בעיקר, מלמד שאינו נתלה אלא המגדף ועובד עבודת כוכבים בלבו . סנהדרין מ"ה ב'

31

כי קללת אלהים תלוי. כלומר, מפני מה זה תלוי מפני שברך את השם ונמצא שם שמים מתחלל . שם מ"ו א'

32

ולא תטמא וגו'. המוצא מת מצוה בדרך והיו לפניו שדה בור ושדה ניר, קוברו בשדה בור, שדה ניר ושדה זרע קוברו בשדה ניר, החליף – עובר משום ולא תטמא את אדמתך . ירושלמי נזיר פ"ז ה"א